צריכת סוכר מוגזמת עלולה לגרום חוסרים תזונתיים

January 5, 2017

 

כשאני מדברת על צריכת סוכר בהגזמה, השיחה בדרך כלל סובבת סביב צריכת אנרגיה שאינה יציבה ("נפילות" עייפות), קלוריות ריקות, "קפיצות" גלוקוז ואינסולין בדם, או סיכון מוגבר למחלות כרוניות (כמו סוכרת, סרטן, ומחלות לב).

אבל למעשה, ישנה עוד בעיה ענקית בדיון על הסוכר: חוסרים בויטמינים ומינרלים!!

מלבד העובדה שכשצורכים סוכר זה בדרך כלל בא על חשבון אכילת מאכלים מזינים יותר, מסתבר, שצריכה גבוהה של סוכר עלולה לתרום לחסכים תזונתיים בדרכים אחרות:

ישנם מספר  מנגנונים שבאמצעותם סוכר ממש עשוי לרוקן (או להפחית את הספיגה) של ויטמינים ומינרלים מסוימים. כתוצאה מכך, גם אם צרכנו מספיק מזונות המכילים אותם, צריכה מוגזמת של סוכר תגרום לחסר.

אז, מאילו חוסרים אנו עלולים לסבול עקב תזונה עתירת סוכר? בבקשה:

ויטמין D

אין זה סוד כי מחסור בוויטמין D היא בעיה גדולה בימים אלה (במיוחד לאלה הגרים הרחק מקו המשווה), אבל חוסר חשיפה לשמש הוא לא הגורם היחיד. צריכת סוכר מופרזת (בעיקר בצורה של פרוקטוז) בפועל עשוי להחריף מחסור בויטמין D!

איך זה עובד? חוקרים גילו כי צריכה גבוהה של פרוקטוז עלולה להפריע לפעילות אנזים המסייע לסנתז ויטמין D. כתוצאה מכך, פרוקטוז יכול לזרז את פינויו של ויטמין D בכליות תוך פגיעה ביכולתו של הגוף לספוג אותו. התוצאה היא ירידה ברמות הוויטמין D, והשפעות מזיקות של מחסור (כגון רגישות מוגברת לזיהומים, סיכון גבוה יותר של מחלת חיסון עצמי, שיעורים מוגברים של סוגי סרטן מסוימים, וכן תפקוד מוחלש של מערכת חיסון).

הקשר בין מחסור בויטמין D לבין צריכת פרוקטוז גבוהה הוא סוג של "מעגל קסמים", כי רמות נמוכות של ויטמין D עלולות למעשה להחמיר דלקתיות של פרוקטוז. מחקרים רבים הראו כי מחלת כבד שומני (הנגרמת על ידי פרוקטוז) קשורה לחוסר בויטמין D, וכי ויטמין D משחק תפקיד מכריע בהורדת הדלקת נגרמת על ידי צריכת פרוקטוז גבוהה, כמו בתזונה המערבית המודרנית.

מבחינה הסטורית, רמות הוויטמין D היו גבוהות יותר באופן טבעי במהלך חודשי הקיץ, עונתם של מזונות עם פרוקטוז גבוה (כמו פירות). אבל, בימינו יש גישה כל ימות שנה לכמעט כל מזון (והרבה פחות חשיפה לשמש, גם בקיץ!), אז הפוטנציאל לבעיה אף גדל.

סידן

סידן ידוע בתרומתו לבריאות השלד (כולל העצמות והשיניים), ויש לו גם תפקידים בסיוע בקרישת דם וקישור האותות בין העצבים והשרירים.  אבל סידן הוא חומר מזין נוסף שעלול להיפגע על ידי צריכה גבוהה של סוכר!

וכך זה עובד: בדרך כלל, ויטמין D מסייע לספיגת הסידן על ידי ויסות מעבר סידן פעיל במעי הדק (חשיבות תהליך זה עולה אף יותר כאשר צריכת הסידן נמוכה מדי, או כאשר דרישות סידן גדלות-כגון במהלך גדילה או הנקה). מכיון שהתהליך תלוי במידה רבה ברמות ויטמין D3 בדם, השפעת הפרוקטוז יכולה ליצור תגובת שרשרת גם על הסידן, ולהפריע לספיגתו בגוף אפילו שצרכנו מספיק מהמזון!

במיוחד בתקופות שבהן אנו זקוקים לסידן יותר, כמו במהלך ההריון או לריפוי עצמות שבורות, חשוב שספיגתו תהיה אידיאלית וכדאי להגביל צריכת פרוקטוז.

בנוסף לפרוקטוז, צריכה גבוהה של צורה אחרת של סוכר (גלוקוז) מגבירה הפרשת סידן על ידי הכליות, כנראה באמצעות מספר מנגנונים (עיכוב ספיגה של סידן, ואולי דיכוי הורמון יותרת התריס כשהורמון אינסולין עולה לאחר ארוחה עתירת סוכר).

מגנזיום

למגנזיום תפקידים רבים, כמו ויסות תפקוד שרירי- עצבי, יצירת חלבונים, בניית עצם, סינתזת DNA, והסדרת רמות סוכר בדם, מגנזיום נדרש פשוטו כמשמעו על ידי כל איבר בגופנו.

צריכת סוכר גבוהה ורמות אינסולין גבוהות (שעולות בצריכה גבוהה של פחמימות מזוקקות, כולל סוכר) הוכחו שמגבירות את הפרשת מגנזיום על ידי הכליות, על ידי עיכוב ספיגה במעי (אותו התהליך שמוביל הפרשת סידן) וכך מאגרי המגנזיום בגוף מדלדלים במהלך מטבוליזם הסוכר. זו אחת סיבות לכך שאנשים עם סוכרת או אינסולין גבוה באופן כרוני נוטים להיות בעלי דרישות מגנזיום גבוהות וחוסרים משמעותיים במגנזיום.

למעשה, זוהי אינטראקציה דו-כיוונית: סוכר מכלה מגנזיום, ומגנזיום ממלא תפקיד בייצוב רמת הסוכר בדם (באמצעות השפעה על ספיגת גלוקוז לתאים והפרשת אינסולין). לכן, כאשר רמות המגנזיום נמוכות מדי, איזון הסוכר בדם יכול גם להיפגע-ולגרום לדלדול מגנזיום נוסף בשל הרמות הגבוהות של סוכר בדם!

כרום

כרום הוא מינרל קורט המעורב בבקרת סוכר בדם וחילוף חומרים, ולמרות שאנחנו רק צריכים כמויות קטנות ממנו לבריאות תקינה, צריכת סוכר גבוהה יכולה להגדיל את הסבירות של מחסור. צריכת כמויות עודפות של סוכרים פשוטים גורמת ליותר כרום להיות מופרש בשתן (במחקר אחד, תזונה של 35% סוכרים פשוטים הגבירה הפרשת כרום מ -10% בתחילת המחקר ל -300%). כמו עם מגנזיום, לכרום יש תפקיד באיזון הסוכר בדם. ובדיוק כמו שצריכת סוכר גבוהה יכולה לתרום למחסור בכרום, חסר כרום יכול לתרום לסבילות נמוכה לגלוקוז ורמות הסוכר בדם יעלו (מאחר וכרום מעלה אינסולין ומגדיל את מספר קולטני האינסולין).

ויטמין C

בשנות ה-70 הציג חוקר בשם ד"ר ג'ון איליי מאוניברסיטת וושינגטון את תיאוריית "ניגוד חומצה אסקורבית וגלוקוז", הטוענת כי גלוקוז גבוה בדם מתחרה על ספיגתה של חומצה אסקורבית, כלומר ויטמין C.

למרבה המזל, הרבה מזונות עתירי סוכר(כמו פירות) הם באופן טבעי גם עשירים בויטמין C, מה שעוזר לקזז השפעות אלו. אבל, ההגנה איננה שם כשזה מגיע לצריכת יתר של ממתיקים מעובדים כמו סוכר לבן וסירופ תירס עתיר פרוקטוז!

אז מה המסקנה?

לא, איננו צריכים להימנע מסוכר לגמרי.  כשצורכים מעט מזונות "מלאים" המכילים סוכר טבעי בתוכם, כמו פרי או ירק, כמובן שזה משמח לב וחיך, ומגיע עם ויטמינים ומינרלים וסיבים- כך שאנחנו מוגנים מחוסרים אלה.  יש למנן מזונות אלה ולשים לב שאינם מהווים תחליף לארוחה.

יש לקחת בחשבון שבכל מתוק יש אפקט "ממכר" ולשים לב לצריכה מוגזמת. כל אחד צריך להכיר את עצמו ואת חולשותיו, וכמובן לזכור את החוסרים התזונתיים שעלולים להצטבר מצריכת סוכרים מזוקקים.

 

 

Please reload